סקירת נושא קידום אתרים מבחינה פילוסופית עם שימוש בדוגמאות מחיי היומיום
קידום אתרים - אסור ומותר
לא אחת אנו נתקלים בשאלות לגבי קידום אתרים, מה מותר ומה אסור מבחינת גוגל? האם גוגל יפסול את האתר אותו אני מקדם אם אעשה פעולת קידום מסויימת? האם הפעולה שעשיתי תגרום בסופו של דבר לירידה בתוצאות החיפוש? מקדמי אתרים רבים הולכים על הגבול הדק שבין המותר והאסור כי בקידום כמו בכל תחום צריך להעז בחוכמה ולעשות פעולות שיבליטו את האתר שלך מעל השאר ובכך לזכות ביתרון התחרותי. נוכחותו של הסיכון מעלה שאלות רבות במיוחד כאשר מאד קשה למדוד תוצאות של פעולות שעשינו בזמן הקצר ולעיתים יש לחכות שבועות כדי לדעת זאת.
אפשר להתייעץ עם מקדמי אתרים אחרים, אבל אף אחד - גם לא מקדם האתרים הטוב בעולם לא באמת יודע כיצד עובד המנגנון של גוגל עד הסוף. גם אם הוא היה יודע זאת היום אז מחר יחליטו גוגל לשנות את האלגוריתם ואז הקלפים יטרפו מחדש. ארחיק ואגיד שגם גוגל לא תמיד בטוחים בתוצאות האלגוריתם שלהם לכן הם כל הזמן משנים אותו, הרי גוגל פועלים באינטרנט שהוא מרחב עצום שאין להם ידע על כל המתרחש בכל מקום ובכל זמן, ולכן הם משנים את האלגוריתם לפי טרנדים קיימים בשוק, למשל כניסתם של פייסבוק וטוויטר גרמו לגוגל דחיפה לתת עדיפות לתוכן חדשותי בזמן אמת.
אז מה עושים כאשר לא בטוחים בעת ביצוע פעולת SEO? אציע כאן דרך שאינה מדעית אבל היא אמורה למנוע מאיתנו לעשות פעולות שיעבירו אותנו לצד האפל ולהורדה בדירוגים, דרך שמטרתה להתמקד בקידום אתרים "חוקי". הדרך היא להתייחס לגוגל כאל בן אדם המחפש מידע כלשהו - המידע שהוא מחפש קשורה לאותה מילת המפתח שאנו מנסים לקדם. אחרי שאותו אדם מצא כמות כלשהי של אתרים שכולם מכילים וקשורים לאותה מילת מפתח הוא מבצע את הדירוג ביניהם לפי השקפת עולמו.
האדם כמודל מדמה למנוע החיפוש גוגל - בואו נכיר אותו קצת יותר
1. הוא אדם משכיל ומתיימר להתמצא באותו נושא הקשור לאותה מילת מפתח, כלומר, מכיר מונחים אחרים הקשורים בתחום, יודע לזהות מתי האתר שבו הוא נמצא מתיימר להיות בר סמכא בנושא, או לא.
2. לפני אותו אדם מונחות סטטיסטיקות עדכניות מה אנשים אחרים עשו, כגון זמן שהיה באתר מסוים, קצב היציאה ממנו (Bounce rate), מספר דפים נצפים ועוד. באמצעותן הוא גם כן רשאי לקחת החלטות לגבי הדירוג.
3. לאותו אדם יש מוגבלויות הקשורות לגרפיקה ותמונות. הוא אינו יודע לזהות הקשר לנושא בתוך תמונה, בתוך פלאש, בתוך קובץ אודיו ווידאו, אם כי הוא לומד וסביר להניח שבמוקדם או במאוחר יתגבר גם על בעיה זו.
4. אין לו גם חוש לאסתטיקה - כלומר, הוא אינו מבדיל בין צהוב לירוק, אך בוודאי יש לו חוש לסדר, והחלוקה הפנימית בדף בו הוא יבקר, כמו כן הדגשת החלקים הרלוונטיים בצורה ברורה וקריאה חשובים לו עד מאד. לגבי היופי של האתר, ברור שאם האתר יותר מושך יותר ויזואלית אז הגולשים ישארו בו יותר זמן. בסופו של דבר יראה זאת בסטטיסטיקות המונחות לפניו וידרג את האתר גבוה יותר בתוצאות.
5. הוא שונא שמרמים אותו. ככל אחד מאיתנו, גם אותו אדם המחפש מידע ומוזמן למקום כלשהו, נניח לבקר באתר שמבטיחים לו ששם ימצא את מבוקשו. אם הוא יכנס לאותו דף ומוצא שהביאו אותו לשם במרמה וגוזלים את זמנו לשווא, הוא לא רק שיכעס ולא יבקר שוב באותו אתר, אלא גם ימליץ לכל מי שהוא מכיר לא לבקר שם. זוהי אנלוגיה לרשימה השחורה.
6. כמו רובינו כאשר אנו מחפשים מידע, אנו אוהבים להסתמך על ממליצים. גם גוגל אוהב להסתמך על כאלו. הממליצים הם הקישורים הנכנסים לאתר. גוגל יסתכל גם על איכות הממליצים שיהיו לי לאתר. אם רופא ימליץ לי על רופא מנתח אחר - זהו ממליץ חזק, ואם ליצן ימליץ לי על אותו מנתח אז זהו ממליץ חלש.
איך גוגל מחקה את אותו אדם משכיל?
זהו מאמר נפרד, כולו עוסק בנושא בינה מלאכותית, אך בשני משפטים ניתן לייחס זאת לסטטיסטיקה המצויה בידיהם. גוגל אוספים מיליארדי חיפושים המבוצעים דרכם. הם גם אוספים נתונים רבים נוספים מתוך הגלישה כגון: חיפושים נוספים שאותו גולש ביצע הקשורים לנושא, היכן אותו גולש ביקר באתר, זמן השהייה באתר, מהו קצב הניתור באתר החוצה (bounce rate), ועוד.
גוגל גם משתמשים במערכות שלהם כגון Google Analytics בכדי לבסס את מעמדם כשליטי הסטטיסטיקות בנושא החיפושים. כך באמצעות הצלבות של מידע רב גוגל מסיקים מסקנות המשולבות לתוך מנוע החיפוש עצמו.
הרי בסופו של דבר גוגל רוצים שאנשים ימצאו בדיוק ובמהירות את מה שהם מחפשים. על כך בנוי כל המוניטין של גוגל. אם יהיה מנוע חיפוש מתחרה, כדוגמת בינג שימצא תוצאות טוב ומהר מגוגל, אז הם עלולים להפסיד את השוק בסופו של דבר.
ישנם פרמטרים רבים העוזרים לאותו אדם לדרג את האתרים שהובאו בפניו. הנה כמה:
1. האם האתר גדול או קטן - האם יש בו הרבה תכנים או מעט. לכן יש משמעות לתוכן גולשים עבור אתרי נישה. פורום, מערכת תגובות הבנויה היטב ירחיבו את הדיון בנושא הרלוונטי ויקדמו את האתר.
2. האם התכנים מתעדכנים בקצב גבוה? אתר גדול עם תכנים המתעדכנים תדיר יחשב לאתר חשוב יותר.
3. האם האתר בכלל נגיש? אם יש בעיות בתכנון ובניית האתר, למשל כי הוא אינו עומד בתקנים, או שאולי יש בו שגיאות קוד?
4. זמן טעינת האתר. הרי זה ברור. כל אדם שנכנס לאתר כלשהו, אם הוא חווה חווית גלישה לא טובה כתוצאה מאיטיות, אז הוא יעדיף אתר אחר למרות שיתכן והתוכן באתר האיטי מעולה. תמונות כבדות, שרת איטי, חוסר ברוחב פס ופיתוח ללא דגש על מהירות יגרמו להורדה בדירוג של תוצאות החיפוש.
5. ניווט והירארכיה בתוך האתר. גם לאחר שמצאנו את מבוקשנו יש משמעות לכמות הפעולות שהגולש יעשה לאחר כניסתו לאתר כדי להשיג את אותו המידע. אם הוא מחפש להוריד תוכנה מסויימת, וצריך ללחוץ 7 פעמים עד שמגיעים לאותה תוכנה אז יש בעיית תכנון.
ממה צריך להמנע כאשר מבצעים קידום אתר?
גם פה ניתן באותה דרך אינטואיטיבית להמנע מבורות שיכולים להוריד את אתרינו בדירוגים.
1. ממליצים שנפסלו בעבר. אם בעת קידום אתר מקשרים אליו מאתרים הנמצאים ברשימה השחורה אז ביודעי על כך הייתי חושד מלקבל מידע ואף לקנות מוצרים מאותו אתר. על כך נאמר: "אמור לי מי הם חבריך ואגיד לך מי אתה".
2. העתקת טקסט ממקור אחר. כמובן שאם אזהה את הטקסט כלא מקורי אחשוד שמנסים לקדם את האתר ולא לספק לאינטרנט תוכן איכותי, ומכאן - האתר ירד בדירוג.
3. אירוח האתר. האם האתר נמצא באותו שרת יחד עם אתרים הנמצאים ברשימה השחורה? כל אחד היה בודק פעמיים לפני שהוא יקנה דירה בבניין שבו גרים עבריינים, אלא אם הוא עבריין בעצמו.
4. הסתרת מידע בעת קידום אתר. אם אני אכנס לאתר שמבטיח תשובות לשאלותי אבל האתר נראה חשוד מכיוון שלמשל יש בו טקסטים בצבע הרקע (עליו שר דן תורן את שירו "לבן על לבן"), אז האתר בטח "פלילי" ומנסה להסתיר משהו, אולי מנסה לקדם משהו על חשבון הגולשים? אצא ממנו מייד.
5. חזרות לא טבעיות על מילים. אם אכנס כמשתמש לאתר שהטקסט בו הוא ג'יבריש ומכיל הרבה חזרות על אותה מילת מפתח כגון: "פרחים בדרום" "פרחים בצפון" "פרחים ליום האהבה" ...כפול 100 פעם פרחים, אז יש סיכוי שבהיעדר תוכן אחר איכותי, מיד אזרוק את האתר לרשימה השחורה אצלי.
6. זהירות בשימוש בתמונות, בפלאש ובפורמטים שגוגל לא מכיר בעת קידום אתרים. כמובן שגם כאן יש להמנע מלצאת מהקונטקסט. אם באתר של יהדות ישימו כתובות נאצה שתולות בתוך תמונות אז הגולשים יצאו משם מהר וזמן השהיה באתר יהיה נמוך, מה שיגרום להורדה בדירוג. מה גם שיש להם יכולת להתלונן לגוגל על כך (גוגל גם מפעילה מדיניות דיווח אל אתר שהוצא מהקשרו, ואז הדברים יבדקו ידנית).
7. בכלל לשים לב ממי מקבלים תוכן לאתר. הדוגמה הקודמת יכולה להתרחש גם בטעות, כחלק מפרסום ששמו באתר שאין לנו עליו בכלל שליטה. פרסום זה יהווה בעיה עבור הגולשים והם יצאו ממנו מהר, למשל תוכן חושפני מדי באתר המיועד לזרם הדתי.
8. "אני לא ממליץ על אף אחד כדי שכל הלקוחות ישארו אצלי". על כך ישנו ויכוח האם הוצאת לינקים מהאתר יורידו אותו בדירוג. ניתן להתייחס אל כך גם בצורה פילוסופית - בעל מקצוע, למשל רופא שנחשב מומחה בתחומו והלקוחות עומדים אצלו בתור כמו לחנות של אפל בליל ההשקה. לאותו רופא לא צריכה להיות בעיה להמליץ על רופא אחר. גם הפירגון חשוב וגם הלקוחות יודו לאותו רופא שבמקום להמתין חצי שנה הם יקבל את אותו השירות במועד מוקדם יותר. כמובן שהוא צריך להמליץ רק על מי שהוא גם כן רופא טוב. ניתן להפיק מכאן את האנלוגיה הרצויה לעולם קידום האתרים.
לסיכום
בכל יום שעובר, האלגוריתם של גוגל מתפתח ונהיה יותר ויותר קרוב לאותו אדם שדיברנו עליו למעלה. אין ספק שאדם שיסתכל על כל אותם אתרים יוכל לדרג אותם יותר טוב מכל מכונה, אבל לפי קצב התפתחות אלגוריתמים לזיהוי תמונה, קול ווידאו, אנו מתקרבים ליום שבו המכונות כן ידעו להוציא הקשרים מתוכן שאיננו טקסטואלי ולדרג אתרים על פי אמות מידה קרובות יותר למציאות.
ולכן כאשר מסכמים את כל ההנחות שהוצגו במאמר זה ניתן לסכם שבתוך ההליכה בין הטיפות בעת קידום אתרים, הכי בטוח זה לחשוב על גוגל כאל גולש אחר ולהמנע מטעויות שטותיות שנובעות מחוסר ההערכה לגוגל כתוכנה ולא כבן אדם.
בניית אתרים עם קידום אתרים זו אומנות. כדי להגיע מקום אחד מעל המתחרה לעומת מקום אחד מתחמיו צריך לשים לב לפרטים הקטנים לכל אורך הדרך.
חברת מיזם גרופ פתרונות אינטרנט בע"מ בונה את אתריה לפי הסטנדרטים המחמירים ביותר של ארגון האינטרנט העולמי, ה-W3C, ומבצעים אופטימיזציה מלאה לאתר על מנת שלקוחותיה ישיגו את אותו יתרון קידומי.
