זמני היום

זמני היום בההלכה היהודית: כניסת השבת, יציאת השבת, זמני הדלקת נרות, זמני תפילה


כל מי שמכיר ולו במעט את עולם היהדות וודאי למד להכיר את החשיבות שבמילוי המצוות הרבות של היהדות, אך אילו שאינם מקפידים על אורח חיים דתי לא תמיד נותנים את הדעת לחשיבות שבמילוי מצוות רבות בזמנים מדויקים. רובינו יודעים לדוגמא כי הדלקת נרות שבת נעשית בליל יום שישי עם כניסת השבת, אך על מנת שנדליק את נרות השבת במועד וחלילה לא לאחר כניסת השבת, דבר שיגרור חילול שבת עלינו לדעת את המועד המדויק של כניסת השבת וזוהי רק דוגמא קטנה לחשיבות הרבה של זמני היום בהלכה.

הזמנים ההלכתיים שקובעים את מועד מילוי המצוות כמו קריאת שמע, הדלקת נרות או פשוט מתי יצאה השבת או נגמר הצום תלויים במיקום השמש. בהלכה ניתן למצוא מספר פרקי זמן וקביעות זמן המכתיבות את זמן הביצוע של לא מעט מצוות ודינים. הזמנים העיקריים ביותר הם זמני שקיעת השמש והזריחה המוכרת גם כהנץ החמה. יתר הזמנים המוזכרים בהלכה מתבססים על הנץ החמה ועל שקיעת החמה.

מושג זמן אחר המוכר לנו הוא בין השמשות וזהו למעשה פרק הזמן שעובר בין שקיעת החמה לבין הנץ הכוכבים, פרק זמן קצר יחסית שמתחיל לאחר סוף היום אבל לפני תחילת הלילה. פרק הזמן של בין השמשות נוגע למספר דיני הלכה ובניהם יציאת וכניסת שבת או סיום הצום ביום כיפור ומכיוון שיש ספק האם זהו פרק זמן ששיך ליום שעבר או ללילה שטרם התחיל, במקרים של שבת ויום כיפור נהוג להחשיב את זמן בין השמשות כשבת וחג ולהמתין לשלושה כוכבים.

השקיעה והזריחה כאמור הם הזמנים הבסיסיים וביתר הזמנים ישנה התייחסות לזריחה או להנץ הכוכבים. כך למשל צאת השבת נקבעת לרוב כ- 40 דקות לאחר שקיעת השמש והדלקת נרות שבת נקבעת בזמן קבוע טרם שקיעת השמש, בהתאם למיקום הגיאוגרפי. ההלכה גם מגדירה לא מעט דינים על פי שעה זמנית השונה מהשעה אותה אנו מכירים המורכבת מ- 60 דקות. השעה הזמנית שמביאה עימה לא מעט פרשנויות שונות היא שעה של 70 דקות והיא עוזרת לקבוע את הזמן המדויק של דינים ומצוות.

מושג זמן עיקרי נוסף בהלכה הוא חצות היום או חצות הלילה שהם ציוני זמן המגדירים עד מתי או החל ממתי מותר לבצע דינים מסוימים. את היממה נהוג לחלק לשני חלקים בני 12 שעות כל אחד, חלק אחד מהנץ החמה ועד שקיעת השמש והחלק השני החל משקיעת השמש ועד הנץ החמה. בסוף השעה השישית ובמחצית היום או הלילה מציינים את חצות היום או חצות הלילה. בהתאם לכך מחצות היום המצוינת בדיוק באמצע שעות היום מותר להתפלל תפילת מנחה ועד חצות הלילה צריך לסיים להתפלל תפילת ערבית.

אם בעבר ובימי קדם היה זה פשוט יותר לקבוע את זמני היום בהלכה ולהבין על פי מבט בכוכבים, בשקיעה או בזריחה מתי יש להתפלל או להתחיל לצום, כיום החיים העירוניים ויחד איתם סדר היום המורכב מקשים על אילו המנהלים אורח חיים דתי לדעת בוודאות מהם זמני הדלקת נרות, כניסת שבת או תחילת הצום ולשם כך ניתן למצוא כיום לא מעט אתרי אינטרנט וגם פינות קבועות בעיתון המודיעים לנו מהם זמני התפילות, הדלקת הנרות או כניסת השבת בהתאם למיקום גיאוגרפי. כך נמנעת המחלוקת ולא צריך לחשוש שמא פספסנו את זמן התפילה או שחיללנו שבת וחג.